מנדלבליט סולל דרך להכשרת 13 מאחזים בלתי חוקיים בגדה

חוות הדעת של היועמ"ש, שקבעה שניתן להפקיע קרקע של פלסטינים לצורכי ציבור במקרה של מאחז חרשה, תאפשר הסדרת כבישים למאחזים נוספים במצב דומה

יותם ברגר
יותם ברגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאחז תפוח מערב, בפברואר האחרון. הסדרת חלקים מהמאחז כבר נבחנת
מאחז תפוח מערב, בפברואר האחרון. הסדרת חלקים מהמאחז כבר נבחנתצילום: אמיל סלמן
יותם ברגר
יותם ברגר

חוות הדעת מהשבוע שעבר של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שלפיה מותר להפקיע קרקע מפלסטינים לצורכי ציבור בהתנחלויות, עשויה להשפיע על לפחות 13 מאחזים לא חוקיים נוספים בגדה ולקדם את הכשרתם. חוות דעתו של מנדלבליט התייחסה רק לדרך הגישה למאחז הלא חוקי חרשה, שהיעדר כביש מוסדר מנע את הכשרתו, אולם מעיון במפות המינהל האזרחי עולה שהמצב במאחזים נוספים דומה.

בלב חוות הדעת שנתן מנדלבליט עומדת הקביעה שניתן להפקיע שטח פלסטיני פרטי לצורך הכשרת דרך, גם אם זו משמשת מתנחלים בלבד. מדובר בקביעה תקדימית, שסוטה מיחסה המסורתי של המדינה לאדמות פרטיות בגדה. מנדלבליט התייחס בחוות הדעת לקטע קצר בדרך שמובילה לחרשה. הבתים במאחז נבנו באופן לא חוקי על אדמות מדינה, והם מוקפים בקרקע פלסטינית פרטית, שבה גם עובר כביש הגישה שסללו המתנחלים. כיוון שהסדרת המאחז מחייבת כביש מוסדר, הבעייתיות שבדרך הגישה מנעה הכרה במאחז כולו. חוות הדעת של מנדלבליט, שהכשירה את הפקעת הקרקעות לטובת הכביש למתנחלים, סללה את הדרך להסדרת המאחז.

מפת המאחזים
מפת המאחזים

מנדלבליט כתב בחוות הדעת שיש לבחון את השלכות פסק הדין גם באופן רחב יותר, מעבר למקרה הנקודתי. לפי מפות המינהל האזרחי, ישנם לפחות 13 מאחזים מלבד חרשה שחוות הדעת עשויה לקדם את הכשרתם. במאחז מצפה דני באזור מעלה מכמש שבמרכז הגדה נבנו כמה עשרות מבנים, שלכולם צווי הריסה וכמחציתם יושבים על אדמות מדינה — כך שניתן יהיה להסדירם. עם זאת, חלק ניכר מהדרך שמובילה למאחז סלולה על קרקעות פלסטיניות פרטיות, ולכן לא ניתן היה להכשיר אותה עד כה. כעת, נוכח חוות דעתו של מנדלבליט, ניתן יהיה להכשיר את הדרך וכן גם את המבנים על אדמות המדינה.

במאחז מגן דן, הסמוך לאלקנה, כל המבנים מלבד חמישה ממוקמים על אדמות מדינה, אך דרך הגישה למאחז עוברת בשדות, מה שמנע את הסדרתה. המאחז מעלה חגית שבאזור מישור אדומים שוכן בשלוש מובלעות של אדמות מדינה. כבישי הגישה המחברים ביניהן וחלק קטן מהמבנים, ממוקמים על אדמות שלא הוכרזו כאדמות מדינה, מכאן שהן בבעלות פלסטינית או שמעמדן אינו ברור. את הכבישים המחברים, לכל הפחות, ניתן יהיה כעת להכשיר בדיעבד.

המאחז מעלה שלמה, שהמתנחלים מגדירים כשכונה של ההתנחלות כוכב השחר, מצוי גם הוא במצב דומה מאוד. המאחז יושב על אדמות מדינה, אך דרך הגישה אליו סלולה על קרקע שלא הוכרזה כאדמות מדינה מעולם, אך כעת לפי חוות הדעת של היועץ המשפטי ניתן יהיה להפקיעה.

למאחזים אלה מצטרפים נוספים: שורת "מאחזי איתמר" הממוקמת על הגבעות הסמוכות להתנחלות שבצפון הגדה ומצויה ברובה על אדמות מדינה, אך דרך הגישה המחברת בין המאחזים עוברת באדמות שלא מוכרזות כאדמות מדינה. מצב דומה נמצא גם באחיה ובאש קודש הסמוכות, באביגיל, בבת עין ב', בגבעת הראל וגם בתפוח מערב — שהסדרת חלקים ממנו כבר נבחנת. גם המאחזים שדה בר וסנה יעקב נמצאים במצב דומה.

אלה מאחזים שהסדרתם תתאפשר לפי הפרשנות המצומצמת של חוות הדעת שנתן בשבוע שעבר מנדלבליט. לפי מומחים בתחום, ייתכן שהשלכות חוות הדעת הזו מרחיקות לכת אף יותר. עורכי דין העוסקים בנושא חוששים מההשלכות בכל הנוגע לעמדתו של מנדלבליט ביחס לחוק ההפקעה, כפי שדווח ביום רביעי ב"הארץ".

לפי דרור אטקס מארגון השמאל "כרם נבות" ייתכן שאם ניתן להסדיר כבישים, המדינה תנסה לטעון שניתן להסדיר גם מבנים לא חוקיים אחרים על אדמות של פלסטינים. "צריך לזכור שהתמונה שנחשפת בבדיקת המאחזים היא חלקית ביותר מכיוון שהמצב בהתנחלויות רשמיות רבות הוא זהה", אומר אטקס — שמפות המינהל האזרחי נמסרו לידיו בהליכי חופש המידע השונים שניהל מטעם ארגון "כרם נבות". "הניסיון המגושם של מנדלבליט להכשיר את מערכת גזל האדמות המסועפת הזו, חושף כמו במקרה של חוק ההסדרה את ממדי גזל האדמות שמפעל ההתנחלויות עומד עליו. באופן טבעי, במלאת 50 שנה למפעל הגזל הזה ישראל הרשמית מפסיקה להתבייש בו ומאמצת אותו בהדרגה כמדיניות רשמית".

בחוות הדעת שיצאה מלשכת מנדלבליט נכתב כי "משמעויותיו המלאות של פסק הדין עתידות להבחן על ידי היועץ המשפטי לממשלה בתקופה הקרובה בשילוב עם הגורמים הרלוונטיים. בתוך כך, ניתן כבר כעת לקבוע כי בשים לב לקביעות המובאות במסגרתו, אין עוד מקום למצוא מניעה משפטית עקרונית בקידום המלצת צוות ההסדרה בדבר הסדרת דרך הגישה ליישוב חרשה באמצעות הפקעה לצורכי ציבור". בדיון על הדרך לחרשה שנערך בפברואר, מנדלבליט היה סבור כי לא ניתן להפקיע את השטח כיוון שמדובר בשטח פרטי פלסטיני. לפי חוות הדעת, מה ששינה את דעתו הוא נימוקי פסק הדין שנתן לפני כמה שבועות שופט העליון בדימוס סלים ג'ובראן, בעניין מתווה "נכסי הנפקדים" בעמונה. בפסק הדין, כתב ג'ובראן כי המתנחלים הם אוכלוסייה אזרחית מקומית בגדה, שניתן לדאוג לצרכיה באופן שעלול לאפשר הפקעה כזו.

ביום חמישי השבוע אמור היועץ המשפטי לממשלה להגיש את עמדתו ביחס לחוק ההפקעה — שיאפשר הפקעת אדמות נרחבת לצורך הסדרה בדיעבד של בתים פרטיים של מתנחלים שהוקמו על אדמות פרטיות פלסטיניות. עד כה התנגד היועץ המשפטי לממשלה לחוק באופן תקיף, ואף סירב לייצג את המדינה בהליך. ההנחה היתה, בהתאם, שחוות הדעת שיגיש לבית המשפט בהמשך השבוע — אלא אם יבקש דחייה — תהיה חריפה ותבקר את החוק משמעותית. עם זאת, חוות הדעת עשויה לרמז על ריכוך כלשהו בעמדתו של מנדלבליט ביחס להפקעת אדמות פרטיות פלסטיניות.

תגובות